מעל מצוקי נחל כזיב במקום שהעין לא תשבע מן הנוף, נטוע לו תבליט סלע של חייל הלניסטי, לבוש בגדי מלחמה ומבטו מערבה.
מפה לאוזן עוברת השמועה אודות האיש שבקיר. במשך שנים רבות נשמר סודו ורק מתי מעט יודעי שביל וסוד באו אליו ונהנו מיפעתו של מקום.
נבלעתי בשביל המתפתל בחורש. ריחות המרווה והקידה השעירה דבקו לנחירי וזוג הנשרים שריחף ממעל שימשו לי כמצפן בדרך אל המערה.
"יופיו של מקום, הוא גם השביל המוליך אליו" אני חוזר ואומר לעצמי את המנטרה הידועה כדי לא לפספס שום פרט שבדרך. עדר הפרות שרעה בעצלתיים לחך בהנאה את העשב וזבובונים של ימי ראשית קיץ כבר סובבו באוויר.
נוחה להליכה הדרך ומדי פעם עצרתי מעל המצוק להציץ אל המרבד האין סופי של החורש שרוח הבוקר שיחקה בצמרותיו.
הכיתוב והשם במפה הוא "מערת אל-ג'לילה" ואילו השלט בשטח מורה על "מערת המקדש", שניהם מצביעים על אותו מקום ואולי מרמזים שאפילו קובעי השמות למיניהם לא יודעים באמת איך להסביר את העניין.
שעה קלה של כיתות רגליים בשביל מביאה אותי אל שפתו הצפונית התלולה של נחל כזיב ואל פתחה של המערה.
המערה משקיפה אל נבכי הנחל, קירותיה שחורים מעשן מדורות, להזכיר ימי חורף סוערים שרועים מצאו בה מסתור, ומעלה היא ריח גללי עדרי הצאן שרבצו שם לעת ליל.
את האיש שבקיר אל תחפשו בפנים, התבליט מתנשא לו על קיר הסלע ממזרח לפתח המערה. דמות של חייל לו וכדמות פרעוני מצרים הוא עומד, לבוש טוגה ופניו מערבה.
מה עושה שם האיש שבקיר? מה הביא את יוצרו להיות תלוי על בלימה במרומי המצוק ולחצוב במפסלת צורתו? ואולי השאלה הכי חשובה, מיהו האיש שבקיר?.
ככל שנברתי, לא מצאתי. השערות יש לרוב, אבל ממצאים ועובדות אין.
וכך סופו של עניין מצאתי עצמי יושב על מדרגת הסלע אל מול "מערת המקדש" ששמה אולי ניתן לה בגלל כוכים קטנים החצובים לצידה ונראים ככוכי איקונינים נוצריים, נתתי מבטי אל הנוף ממול, השתכרתי מריח השכרון הזהוב וצמחי האזוב המשתלשלים מעל פתחה ושכחתי מכל הבלי היומיום שנשארו מאחור, שם באזור חניון המכוניות שהדרך אליו עוד מחכה לי...
אלה שהיו שם יודעים את המקום וקסמו ואלה שלא, רק מוסיפים ומהדירים, עד כי סמקו פניו של האיש אשר בסלע.
אני מביא כאן לפתחכם את המסלול, ואתם צאו לדרך...
איך מגיעים?
תחילתו של המסלול ע"י מצד אבירים (קרוב למצפה אבירים) מבנה צלבני בלב הסבך שבשוליו נשאיר את רכבינו. (ע"י הפשפש בגדר).
נלך מזרחה על הכביש כמאה מטרים ונגיע לשביל אדום ומשולט היטב ל"פארק גורן" ועליו נצעד מעדנות כ-30 דקות עד לשביל הירוק המתפצל דרומה (שמאלה) ושלט מאיר עיניים "למערת המקדש". משם מתחילים לגלוש במשעול המוליך אל האיש שבקיר כרבע שעה של שכרון גבהים ונופים ואתם במקום.
המסלול למיטיבים
אמנון גופר: "אמן טיול וסיפור" מורה דרך המתמחה בתרבות הגלילית.
www.gofer.co.il